לפנק, לפנק, לפנק.. את עצמך.

לפנק, לפנק, לפנק.. את עצמך.
 
לצאת ליום ליווי קניות היה ברור לי שצריך להיות עם מצב רוח מיוחד, באווירה מהנה וקלילה, ועם ממש כיף וחשק באוויר.
כשאורית חזרה לחיי זה היה כל כך הזוי ומקרי שממש הופתעתי בעצמי אך חזרנו לקשר הרבה יותר הדוק ממה שהיינו, כנראה בגלל שעכשו יש לנו יותר מאשר מגורים משותפים בבסיס כמכנה משותף: שתינו נשים, עצמאיות, אורית בדיוק רצתה לפתוח את העסק שלה, ואני כבר בתוך העצמאות עמוק.
לאחר ששוחחנו ארוכות ודיברנו רבות, היה לי ברור שאני רוצה לצאת איתה ליום סטיילינג, ידעתי שאני צריכה לצאת לצילומי תדמית בקרוב, ורציתי להצטלם עם לוק אחר, חדש ורענן ממה שהיה לי בארון.

באותה התקופה החיים שלנו היו מאוד, מאוד אינטנסיבים, חתונה של אחותי, מחלתה של גיסתי ליווי, נסיעות והלילות מחוץ לבית, לצד בנייה של הבית, נסיון לניהול עסק וכמובן לשמור על שפיות משפתחתית.
מעבר לכך שרגעי הזמן שלי היו כל כך מצומצמים שהרבה חשק לא היה לי לקנות בגדים.

לאחר כמה חודשים של כוונות, הצלחנו למצוא זמן, קבענו אותו שבועים מראש יום בו נפגש ושלא נכניס ליומן פגישות חשובות.
לקנות בגדים זו חוויה, לקנות בגדים צריך להיות עם מצב רוח מרומם עם התרגשות. בגדים, אם לומר את האמת זה לא צד חזק שלי, אני פחות אוהבת את הקניון אבל מאוהבת בשווקי פשפשים, תנו לי לבלות שעות בחום ובדבקות ולפשפש בין חנויות ועתיקות מאשר לבלות במזגן ובקניון מפונפן ולעבור מחנות לחנות ולחפש.. זהו בילוי פחות מועדף עליי.

אבל עם אורית חוויתי חוויה מתקנת…
אני לא יודעת אם זה המרץ של אורית ההתלהבות שלה או הידיעה שיש מי שמטפל בי.
נפגשנו בקניון הגדול במזרח התיכון, כן, הוא נמצא אצלינו בדרום, בב״ש.
אורית הגיעה עם לוק שיקי מתופפת על נעליים מהממות, תלתלי הבלונד שלה רודפים אחריה, ומיד חיבוקים ונישוקים, והיא מתארת לי את התוכנית שהיא קבעה לנו, היא זורקת שמות של מותגים חנויות ואני איתה, לצידה, מה שהיא אומרת כמו תלמידה טובה - אני עושה.

מגיעות לחנות אורית מסבירה לי קצת על מבנה הגוף שלי, כתפים ברוחב האגן, מתניים צרות - כדאי להדגיש יותר ועוד עצות..
אורית מסתכלת על הקולבים בהתלהבות מדפדפת בין ערימות הבגדים, עוברת בקלילות ממדף למדף, מקשקשת עם המוכרת על מידות, גזרות, בדים אוספת לידיה ערימה של בגדים ואנחנו מיד ניגשות לתא המדידה.
אז מתחיל החלק הכיפי מבחינתי, אורית הולכת וחוזרת עם מידה יותר קטנה, או צדע אחר של חולצה ואני רק לובשת פושטת בתאי המדידה ואומרת מה אני חושבת איך אני מרגישה עם הבגד.
היא מביאה לי בגדים שלא חשבתי שאלבש לעולמי עולמים: ״אורית״, אני אומרת לה ״צהוב???!!!, אין סיכוי, מה פתאום, לא לובשת בגד צהוב, אחד הצבעים שממש לא אוהבת״ ואורית מציעה בעדינות השמורה לה: "רק תמדדי, מקסימום תורידי ולא נקנה, אני רק רוצה לראות איך זה עלייך"… והשאר כבר ידוע, התאהבתי, אני? צהוב "רק מה דעתך על התכשיט הזה", ומוסיפה לי תכשיט ומורידה, "לא זה לא מתאים, בואי נבחר לך ג׳ינס", מודדת גינסים, ואני לא זזה מהחדר הלבשה, זה כל כך כיף.
עברנו כך בכמה חנויות, סוגים שונים של בגדים של תלבושות, סגנון אחר בכל פעם, אך בגדים מדוייקים, מתאימים לגזרה שלי, מחמיאים.

ללכת עם אורית ליום סטיילינג מבחינתי היה לאפשר חופש נינוחות, להוציא את הסטרס מלקנות בגדים, לבחור בגדים שלא הייתי בוחרת ביום יום. לא הבנתי זאת בתחלה, אבל הכיף הכי גדול היה להיות בתא המדידה ואורית מתרוצצת ומביאה לי כל פעם משהו אחר למדוד..
עכשו בשלהי הקיץ כבר זמן מה עבר מאז הקניות, אני יכולה לומר כי רוב הבגדים שבחרתי עם אורית הם היו לקולקציה שליוותה אותי בקיץ, לכל מקום, לכל ארוע, לצילום הסרטונים, סתם לצאת לסידורים והכי חשוב גם ליום הצילומים.
ביום הצילומים הייתי במקום האהוב עליי שוק הפשפשים עם אילן ולימור סימן טוב, הזוג הבלתי מעורער משלימים אחד את השנייה, בצורה מופלאה שעות קסומות ועם תוצאות ייחודיות שאני מאוד אוהבת.

אוריתי, תתכונני, כי בקרוב נעשה שוב יום כזה, לקראת הסתו…

ומה אני חושבת? בכל אחת צריכה לחוות חוויה כזו, לשחרר לא להיות בשליטה על הכל, להיות פתוחה ולהאמין, והמחמאות? כל הזמן מגיעות..
כן, בניתי לאורית את המיתוג של העסק cape girl, אבל חשוב יותר הוא שהיא פתחה בלוג אופנה משובח נוטף סטייל ואסטטיקה בדיוק כפי שהיא דמיינה לפני כמה חודשים.

ואת הצד שלה של סיפור בו היא ליוותה אותי בבחירת הבגדים הבלתי נשכח אפשר לקרוא פה.

ובעקבות זאת הטיפ שלי הוא הצבת יעדים ברורים, עם תאריכים מדוייקים וניהול זמן יומיומי ושבועי על מנת לכבוש אותם ולראות את העשייה הענפה תוך כדי פעולה וכך לראות את חצי הכוס המלאה ולהמשיך להציב יעדים.
מכירות את המשפט יצירת המציאות?
ליצור מציאות תוך כדי תנועה, תוך כדי עשייה - כך יגיע השפע.
לי היה הכי נכון לקבוע את התאריך לנעוץ ביומן לשבועיים אח״כ כדי ששום דבר לא יפריע.
וכך הגעתי עם מצב רוח, עם כל הכיוונונים המתאימות שצריך על מנת להתפנק, להתרגש וממש להנות.

מה אתן אומרות?
יום ליווי זה פינוק מיותר או מאסט לבעלות עסקים?

נתראה בתגובות.